ייחוד ומגע בין הורה חורג לילד חורג?
שאלה
שלום כבוד הרב במקרים בהם יש אימוץ של ילד, או שיש זוג שמתחתן בפעם השניה ולכל אחד מהצדדים יש ילד/ה מהנישואין הקודמים, האם יש בדבר בעיה של ייחוד? מגע? לדוגמא אם יש לבעל ילד מהנישואים הקודמים, האם יש בעיה של מגע עם אמא ה״חורגת״ ? או עם ייחוד, נגיד והילד/ה חוזר הביתה מבית הספר וההורה ה״חורג״ שלו נמצא בבית, האם יש פה בעיה?
תשובה
אלה הכללים באימוץ תינוק- א. אין בעיה הלכתית בעצם האימוץ. אדרבה, יש בזה מצווה יקרה מאד, של המגדל יתום בתוך ביתו. ב. יש לודא שהמאומץ הפעוט מבורר כיהודי או גוי, שלא יגדל כיהודי במשפחה יהודית, בעודו גוי, וישכח הדבר חלילה. אם הוא בתהליך גיור, יש להקפיד בתהליך זה כדין, בבית דין של הרה"ר ולא פרטי. ג. חובה לספר לילד כשיגדל, שהוא מאומץ. וכמו כן, עליו לדעת מי הוריו למניעת ממזרות. ד. הוא עם אחיותיו החורגות- יש לשמור יחוד ואיסור נגיעה כבכל זר. לגבי ההורים המאמצים, עדיף לאמץ בת, משום שאז לא תהיה הגבלה לאמא לגעת וללטף וכו', וגם מצד יחוד יש פחות בעיה משום שישנו דין אשתו משמרתו כשאשתו בבית או עלולה להגיע. אם כי גם באימוץ בן, יש דין בעלה בעיר, המתיר יחוד בצורה נרחבת אף יותר. יש שני גדולים (הצי"א והאג"מ) שהקלו בנגיעה בלי גבול בין הורים לילד מאומץ שאומץ מהיותו פעוט/ה. אך רבים מהגדולים אסרו, וכן נראה למעשה. יש גדול אחד שהתיר גם יחוד, משום שחוששים שהילד יספר, אך זה חידוש מופלג. לגבי אימוץ בן מבוגר, לדוגמא בן של אביו, שיגור מעתה עם אביו ועם אשתו החדשה מנישואין שניים (אמו החורגת)- יש לשמור על כל דיני יחוד ונגיעה כמו בכל אדם. אולם גם כאן יש היתר בעלה בעיר, והיתר אשתו משמרתו, כשעומדים בתנאים של היתרים אלו.