לשון הרע בעבודה חינוכית: מה הגבול?
שאלה
שלום כבוד הרב, ערב טוב אני בת שירות עם ילדים עם צרכים מיוחדים ורציתי לשאול אם יש במקרה הזה הבדל בהלכות לשון הרע כי העבודה קשה, וחלק ממה שהופך את העבודה ליותר נעימה וקלה זה לצחוק על סיטואציות, וגם לשתף במה שקרה עם הילדים באותו יום אז איפה עובר הגבול? ומתי כן אפשר להגיד דברים לא טובים? כי אנחנו צריכות לשתף גם בשביל ההתקדמות של הילדים, כדי לקבל משוב על ההתנהגות שלהם איך לפעול נכון וגם המקום של לפרוק את מה שעבר עלינו באותו יום ולא להישאר לבד עם הקושי
תשובה
אפשר לשתף לצורך פריקה, בלי שמות ומבלי שיובן במי מדובר. אלא כללית, היה מעשה כך וכך, ולצחוק יחד. גם אז, לא לצחוק עליהם, אלא לצחוק מהאירוע שהיה יוצא דופן וכדומה. ודאי לא חיקויים חלילה. ואם יש צורך בהזכרת שם של חניך, עבור התקדמותו בדבר חשוב, או רפואתו, מותר להזכיר שמו ואת האירוע וההתלבטות. אך יש לשקול היטב בכל פעם, מי הפורום שמועיל שישמע זאת, ואיזה מידע בדיוק יועיל לשתף, ולא לומר דבר שאינו לצורך, או לאדם שאינו יועיל שידע זאת. לא להתרגל לשוחח על כולם מבלי משׂים.