האם אשה תגיע רק להספד בלוויה?
שאלה
האם בלוויה אשה יכולה להגיע רק להספד? ולא להכנס לבית החיים? ומה הדין לגבי חלקה צבאית שהחללים נחשבים קדושים?
תשובה
כתוב בזהר הקדוש בפרשת ויקהל- "אמר רבי שמעון, האלהים (-לשון שבועה), רובא דעלמא לא מיתו עד לא מטא זמנייהו, בר דלא ידעי לאסתמרא גרמייהו, דהא בשעתא דמיתא אפקי ליה מביתיה לבי קברי, מלאך המות אשתכח ביני נשי...ועל דא כד קטיל בר נש, וגוברי אשתכחו עם מיתא, עאל ביני נשי בארחא, ואית ליה רשו למקטל בני נשא, ואסתכל באנפייהו בארחא דאתחזיאו קמיה, משעתא דמפקי ליה מביתיה לבי קברי, עד דאהדרו לביתייהו, ובגיניהון גרים מותא לכמה גוברין בעלמא עד לא מטא זמנייהו, ועל דא כתיב במשלי, ויש נספה בלא משפט, בגין דסליק ואסטין ואדכר חובוי דבר נש קמיה קודשא בריך הוא, ואתדן על אינון חובין, ואסתלק עד לא מטא זמניה". זה בעיקר על לוויה, מהבית ועד הקבורה וחזור. וכתב מרן הבית יוסף- "יש למנוע לנשים מלצאת לבית הקברות, מפני שאם יוצאות גורמות רעה לעולם, וכן ראוי למנען". וכתב רבינו הגר"א- "ותשמור שלא תלך לבית הקברות כלל וכלל, כי שם מתדבקים הקליפות מאד, וכל שכן בנשים, וכל הצרות והעוונות באים מזה". אולם הלכתית, אם היא טהורה נהגו להקל, אם הולכת רחוק מהגברים. ויש מקלים גם אם היא נדה אך היא בימי שבעה נקיים, ונמנעים רק בשעה ששופעת וסתה. *למעשה-* עדיף לאשה לא ללכת כלל לבתי קברות אף פעם. ובעיקר בשעת לוויה, משום שיש בזה סכנה. אך בשעת צורך ודחק- ספרדיה רשאית ללכת מעיקר הדין גם בשעת וסתה, אך נהגו רק בימי שבעה נקיים או בטהרתה. ואשכנזיה רשאית בימי שבעה נקיים או טהרתה. לגבי הריון, רבות נוהגות להמנע, אך מעיקר הדין אין דינה שונה מאשה רגילה כנ"ל. ובכל מקרה, חובה לשמור על מרחק משמעותי בין הגברים לנשים בלויה. לא מצד צניעות, אלא בשל הסכנה כנ"ל.