האם מותר ניסוי באוכל שייפסל מאכילה?
שאלה
ערב טוב הרב האם מותר לילדים לעשות ניסוי מדעי באוכל (לדוגמא בביצה אחת ובחצי כוס חומץ) בהנחה שהאוכל לא יהיה אכיל אחר כך?
תשובה
מפורש בגמרא בתענית שאפילו לבהמה אסור להאכיל מאכל אדם. ונפסק באו"ח ססקע"א- "הזורקים חטים לפני חתנים צריך ליזהר שלא יזרקו אלא במקום נקי וגם יכבדו אותו משם כדי שלא ידרסו עליהם". הצד להתיר, הוא ממה שכתב המג"א שם בתחילת הסימן, וזה לשונו- "איתא בשבת דף ק"ח שורה פת ביין ומניחה ע"ג העין ש"מ אפילו מידי דממאיס אם עושה לרפואה שרי ומוכח בגמ' בכמה דוכתי דשרי לזלף הקרקע ביין ולעשות ממנו משרה וכבושה ולסוך הגוף ביין אפי' שלא לרפואה וטעמא כמ"ש הרמב"ם אין מפסידין האוכלין דרך ביזוי ובעיטה ע"כ משמע דדבר שהוא צורך האדם ליכא ביזוי ובעיטה, וכ"מ בשבת דף נ, דטעמא משום הפסד אוכלין, וא"כ כל היכי שעושה לצרכו ליכא פסידא ומה"ט נוטלין לידים במשקין אי ליכא מים וכמ"ש סי' ק"ס סי"ב ע"ש ובזה א"צ לדברי הב"ח". לכן נראה שאם אין חומר אחר שאינו ראוי למאכל, שישמש במקום האוכל לניסוי זה, מותר להשתמש בהאוכל לצורך הניסוי. ויש להזהר שלא לבזות את האוכל תוך כדי הפעילות במה שאין בו הכרח. ולמגדר מלתא, שהילדים לא יגיעו לזלזול באוכלין, נראה שנכון ללמד את יסוד ההיתר כאן (במילים של ילדים כמובן), ואת הבעיה העקרונית שיש בדרך כלל.