האם יש מצווה וברכה בניתוץ עבודה זרה?
שאלה
כבוד הרב חבר שהיה בלבנון מתאר הגעתי לבית שישנו בו בלילה .. ובבוקר ראיתי שגם פסל וגם תמונה של יש"ו משגיחים עלי... הורדתי אותם והתחלתי לחשוב האם המצווה גם תופסת כשאתה לא בארץ ישראל, ואם יש ספק שהבית שאני נמצא בו הוא של אויב, ואולי זה כן ארץ ישראל המורחבת, ובכלל שהמדינה חייבת לספח את האזור... ותוך כדי שחשבתי את כל זה שמתי לב שהידיים שלי כבר זרקו את התמונה על רצפת השירותים וניתצו את הפסל על החרסינה. האם יש בזה מצווה של ניתוץ עבודה זרה ? והאם מברכים על כך ?
תשובה
הלכתית יש לציית לפקודות הצבא בכל הנוגע לשימוש ברכוש אזרחי בלבנון, או פגיעה בו. כל דבר כיום מצולם, ועלול לשמש את האוייב שישוב לביתו ככלי נשק כנגד ישראל במלחמה התודעתית שיש לה השלכה על היכולת שלנו להמשיך לכבוש חלקים מא"י ולהציל ישראל מיד צריהם. ומכיוון שהצבא אוסר על פגיעה בסמלים דתיים שלא לצורך מבצעי, וזאת משיקולים אסטרטגיים של הכרעת המלחמה ושלא לתת פתחון פה לאוייב כנגדנו אצל בני עשו בעולם, אזי החייל נידון כמי שאינו יכול לבער הע"ז, ופטור. קודם יש לבסס את ישוב ישראל בארץ ישראל והצלתם, ואז להתקדם לדיני ע"ז וכו'. דיני שלל, כפופים להחלטת הממשלה האם ומה לקחת, בצורה ממלכתית. אמנם יש מצווה לבוז את שלל האוייב, אך יש שיקולים ממלכתיים אסטרטגיים האם וכיצד ומתי ומי לוקח שלל, ובאיזו מלחמה. יש לציית להוראה הצבאית הממלכתית, בשל שיקוליה הרחבים להצלחת המלחמות. לא יכניס בבית שיש בו ע"ז את התפילין או ספרי קודש שיש לו, ולא יתפלל בו. אמנם צלב אינו נעבד לפעמים, אך פסל של ממש של אותו האיש אכן נעבד פעמים רבות. יוציאנו מהבית, ואז יכנס לדור בו בעת המלחמה. לגבי ברכה על ביעור ע"ז, יש לברך לעקור ע"ז מארצנו, עיין בשו"ע יו"ד סוף סימן קמו כיצד מבטלה ומבערה (במלחמה אין העובדה שהגוי ברח מבטלת את הע"ז, כשהגוי לא יכול לחזור כעת). אך כאמור, אין לבער ללא אישור ממלכתי של הפיקוד הצבאי. בכל אופן, יש לכנות לה שם גנאי, כמבואר שם בשו"ע.