גבולות צניעות בתמיכה באלמנה?
שאלה
שלום כבוד הרב. חבר טוב שלי מהצבא נהרג בעזה לפני שלושה חודשים השאיר אחריו אישה. החלטנו החברה להיות איתה מאז, לשמור איתה על קשר לתמוך ולתת לה את התחושה שאנחנו תמיד איתה לכל מה שצריך. השאלה שלי מה הגבולות מבחינת צניעות? לשאול בשלומה, לבקר אותה (כמובן לא בייחוד) להביא לה מתנות לחגים, לארגן איתה דברים להנצחתו. זה דברים שעד עכשיו אנחנו משתדלים לעשות וזה ממש מחייה אותה ונותן לה אויר לנשימה איך הרב חושב שכדאי להתנהל?
תשובה
ראשית, אני שותף לאבל ולכאב שלכם, ומבקש לחזק אתכם בכל לב. לגבי ההתלבטות- השאלה שהעלת היא חלק מהתשובה. עצם ההכרה שלך שעלולה להווצר בעיה בעקבות החסד החשוב הזה, היא בעצמה עיקר השמירה מפני הבעיה. הכלל שקיבלנו מהרב קוק הוא כך- אין לפחד אלא להזהר. הפחד משתק, הזהירות מאפשרת התקדמות אחראית. הפחד מתכחש להשגחת האלהים, הזהירות משתתפת בהשגחתו. אתה מודע לבעיה אפשרית, ולכן הזהירות מפני הבעיה היא טבעית לך. למעשה תשמרו על קשר עם האלמנה היקרה, אולם בתנאים הללו- א. תמיד ניגשים לפחות שני חברים יחד לביקור (ועדיף יותר). לא אחד, ואפילו כשאין ייחוד. ב. לא לשאול שאלות אישיות, אלא מעשיות (כמובן ברגישות). חברות שלה יהיו שם עבור הנפש (ויביאו גם מתנות), אך אתם תהיו שם עבור הצד המעשי יותר (כפי שהצעת למשל, לארגן דברים להנצחתו). חיזוק נפשי מצריך אינטימיות מסויימת, וזה לא במקום. ג. להיות עם דרך ארץ ורגישות, להזהר שלא לפגוע ברגשותיה, לצד השמירה החשובה שהקשר ישאר ענייני. את דבריי אלו הראתי כעת לאלמנה שאיבדה את בעלה במלחמה זו, והיא חיזקה את הדברים גם מנקודת מבטה.