נעדר בליל י"ד, כיצד לבדוק חמץ?
שאלה
שלום הרב, אדם הנעדר מביתו בליל י"ד, כיצד עליו לנהוג בנוגע לבדיקת חמץ?
תשובה
כתב ערוך השולחן בסימנים תלב- "ודע שיש שואלים לפי מנהגינו, שהנשים מנקים החדרים והתיבות, וכל המקומות שנשתמש בהם חמץ, כמה ימים קודם הפסח; ואור לארבעה עשר כבר לא נמצא שום חמץ, זולת מה שמניחים לאכול בלילה ולמחר בבוקר, והם משומרים, אם כן מהו ענין הבדיקה שאנו מברכים? והרי כבר נבדקו כל המקומות? אמנם אין זו שאלה. חדא דכבר בארנו דהברכה כוללת גם הביטול, והביעור שלמחר. ועוד דהא עדיין עד מחר קודם חצות יש עוד חמץ שנצרך לבער, מה שתשאר מאכילת הלילה והבוקר. ואם כן ממילא הוה כמו שעומדין באמצע הבדיקה. וכבר בארנו דכשעומד באמצע הבדיקה – יכול לברך". וכתב השו"ע בסימן ההוא- "המכבד חדרו בי"ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ - אף על פי כן צריך לבדוק בליל י"ד". והעיר הבאה"ט שם- "דוקא אם בדק ביום. אבל אם בדק בליל י"ג א"צ לחזור ולבדוק בליל י"ד". ובתחילת הסימן כתב הבאה"ט- "אכן אם בדק ליל י"ג ונזהר היטב שלא להכניס עוד חמץ א"צ לבדוק עוד. ח"י ע"ש והלבוש והב"ח כתבו דאף אם בדק ליל י"ג צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד. וסיים הח"י דאם רוצה להחמיר על עצמו עכ"פ לא יברך ליכנס עצמו לחשש ספק ברכה אך יחזור וישתמש בתוכה חמץ ואז יוכל לחזור ולברך ולבדוק". וסיכם המשנ"ב- "אכן אם בדק בליל י"ג לאור הנר שבלילה אור הנר יפה לבדיקה ונזהר היטב שלא להכניס חמץ א"צ לחזור ולבדוק כן הסכימו רוב אחרונים והרוצה להחמיר על עצמו לחזור ולבדוק עכ"פ לא יברך אז". לכן למעשה, מי שרוצה לנקות חדר מסויים בבית, ולבדוק בו חמץ באחד הלילות הקרובים (עם נר, ולא רק לטטא ולשטוף), ומקפיד שלא יכנסו אליו עם אוכל עד פסח, רשאי לעשות כך, ולא יצטרך לבדוק את החדר שוב אור ליד'. אולם בכל אופן, ישאיר מקום אחד בבית שלא עשה כך, כדי שיוכל לבדוק בו בברכה באור ליד'. ולגבי מי שיוצא זמן רב קודם הפסח- אורח חיים סימן תלו- "המפרש מיבשה לים או יוצא בשיירא ואינו מניח בביתו מי שיבדוק יצא תוך שלושים יום מפסח - זקוק לבדוק (ולא יברך אז על ביעור חמץ). יצא קודם שלושים יום מפסח - אינו צריך לבדוק (וכשמגיע פסח יבטלנו). ואם דעתו לחזור קודם הפסח, צריך לבדוק ואחר כך יצא. דחיישינן שמא יחזור ערב פסח בין השמשות ולא יהיה לו פנאי לבער". והעיר המשנה ברורה- "ומ"מ הכל לפי הענין דלפעמים אפילו בדרך קרובה אם מגביל זמן ביאתו בצמצום קרוב לזמן הבדיקה חיישינן שמא ישתהא וצריך לבדוק מקודם ויש מקילין בזה. ולמעשה יש לדון לפי קירוב וריחוק המקום".