האם מותר להשתמש במזון לאומנות, ותשלומי תפילה?
שאלה
שלום וברכה יש לי 2 שאלות אם אפשר תודה רבה א' האם מותר להשתמש במלח או סוכר לצורך מלאכות ואומנות לילדים שצובעים ומקשטים וכו'. ומה הדין בשעועית? ב' אשה שלא התפללה מנחה באונס, [או ספרדיה שנוהגת להתפלל רק תפילה אחת ביום ולא התפללה כלל ערבית שחרית ומנחה], האם בערבית שפטורה ממנה יכולה להתפלל פעם אחת לתשלומין כי לא מחוייבת בה. או שצריכה להתפלל פעמיים כדי שהשני יהיה לתשלומין? תודה רבה וייש"כ
תשובה
א. מפורש בגמרא בתענית שאפילו לבהמה אסור להאכיל מאכל אדם. ונפסק באו"ח ססקע"א- "הזורקים חטים לפני חתנים צריך ליזהר שלא יזרקו אלא במקום נקי וגם יכבדו אותו משם כדי שלא ידרסו עליהם". הצד להתיר, הוא ממה שכתב המג"א שם בתחילת הסימן, וזה לשונו- "איתא בשבת דף ק"ח שורה פת ביין ומניחה ע"ג העין ש"מ אפילו מידי דממאיס אם עושה לרפואה שרי ומוכח בגמ' בכמה דוכתי דשרי לזלף הקרקע ביין ולעשות ממנו משרה וכבושה [צ"ל כבוסה] ולסוך הגוף ביין אפי' שלא לרפואה וטעמא כמ"ש הרמב"ם אין מפסידין האוכלין דרך ביזוי ובעיטה ע"כ משמע דדבר שהוא צורך האדם ליכא ביזוי ובעיטה, וכ"מ בשבת דף נ"ג [צ"ל נ], דטעמא משום הפסד אוכלין, וא"כ כל היכי שעושה לצרכו ליכא פסידא ומה"ט נוטלין לידים במשקין אי ליכא מים וכמ"ש סי' ק"ס סי"ב ע"ש ובזה א"צ לדברי הב"ח". לכן נראה שאם אין חומר אחר שאינו ראוי למאכל, שישמש במקום הקטניות ליצירה זו, מותר להשתמש בהן לצורך יצירה. ויש להזהר שלא לבזות את הקטניות תוך כדי הפעילות, למשל יש לטטא של ידרכו עליהן וכדומה. ולמגדר מלתא, שהילדים לא יגיעו לזלזול באוכלין, נראה שנכון ללמד את יסוד ההיתר כאן (במילים של ילדים כמובן), ואת הבעיה העקרונית שיש בדרך כלל. ב. פעמיים, השניה כתשלומין