חובת קבורת אויב גוי או עמלק?
שאלה
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם־שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל, גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם, וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת־הָעֹבְרִים; וְקָבְרוּ שָׁם, אֶת־גּוֹג וְאֶת־כָּל־הֲמוֹנֹה, וְקָרְאוּ, גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג׃ *וּקְבָרוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן טַהֵר אֶת־הָאָרֶץ; שִׁבְעָה חֳדָשִׁים* האם יש חובה לקבור אוייב גוי, עמלק?
תשובה
כתוב 'ויעש דוד שם בשובו מהכותו את ארם בגיא מלח שמונה עשר אלף'. באר רש"י- 'שקבר את ההרוגים שהרג באדום, והוא שם טוב לישראל שקוברין את אויביהם, וכן הוא אומר במלחמת גוג ומגוג 'וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם'. ומנין שקברן דוד? שנאמר בספר מלכים 'ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים''. הוי אומר, המגמה העליונה של ישראל אינה שנאת הגויים וכילויים, אלא תיקון העולם, וריבוי אמונת השם ומוסר התורה בעולם. כפי המשפט העומד ביסוד מזמור 'למנצח בנגינות מזמור שיר'- 'ישמחו וירננו לאומים, כי תשפוט עמים מישור ולאומים בארץ תנחם סלה'. זוהי מגמתנו- שיכירו כל יושבי תבל שהשם הוא האלוקים, ויתנהגו בצורה מוסרית של שבע מצוות בני נח. בנתיים, מי שלוחם נגד מגמה זו, נגד ישראל ותורתם, נגד ביסום העולם ותיקונו, אנו ממגרים אותו עד רידתה ללא רחם. אך לא מרצון להשמיד את מי שאינו יהודי מתוך שנאתנו את הגויים, אלא מתוך רצון שישובו העולם כולו בתשובה לדרכי השם המוסריים והטובים. אנו נלחמים והורגים, כדי להיטיב את העולם, ולא משנאתו. לכן, לאחר שהכנו את האוייב במרץ רב ומבלי רחם כדי שלא ימשיך ברישעו בחייו, וגם כדי להרתיע אחרים על ידי נקמתנו, אנו מקברים מתיו, משום שאין לנו שנאה כלפי עצם קיומו של אדם שאינו יהודי, אלא כלפי העוול שהוא עושה, וכלפי האישיות המושחתת שבחר לעצב לעצמו. לאחר שמת וגופו אינו מזיק יותר, אנו קוברים את גופו מהכרה בעצם בריאתו כאדם בידי השם. להדגיש, שלא גזע גופו הוא שורש הרע, אלא בחירותיו של האדם בחייו. נוסף לכך, חשוב לשמור את הגופות של הרשעים הללו, כדי שנוכל להחליפם תמורת שבויי ישראל שביד האוייב העתידי. בנוסף, יש בטכס הזה הרמת קרן ישראל, שאנו הורגים וקוברים את האוייב, ולא שהאוייב הורג וקובר אותנו ח"ו. עמלק מוחרג מקבורה זו, משום שיש בו דין מיוחד של מחיית שמו לגמרי עד שלא ישאר בעולם זכר ממנו, כפי שכתב רש"י- "שלא יהיה שם עמלק נזכר אפילו על בהמה, לומר בהמה זו משל עמלק".