מה המקור לאיסור נגיעה ופרטיו?
שאלה
שלום הרב, מה המקור של איסור נגיעה ופרטיו?
תשובה
לא תקרב לגלות ערותה, מפורש בתורה. כיוון שהיא בנדתה, אסורה נגיעה כבכל עריות. עצם איסור נגיעה, יש בו ג שיטות עיקריות- א. חיבה או לא חיבה, דאורייתא. רמב"ם, לפי הבנת הרמב"ן והבית יוסף. ובזוג נשוי בנדה, זהו ביהרג ובל יעבור לשיטה זו. ב. חיבה או לא חיבה, דרבנן. רמב"ן, לפי הבנת הבית שמואל. ג. חיבה דאורייתא, לא חיבה מותר (כגון קופאית. אך לחיצת יד היא חיבה). רמב"ם לפי הבנת הש"ך והאג"מ. אם מישהי שלא מכירה מושיטה יד, תסביר בנימוס שאתה דתי. היא ודאי תכבד אותך ולא תכפה את דרך החיים שלה על שלך. כך נהוג כיום. אסור ללחוץ יד לאשה, וכך פסקו למעשה הבא"ח, הגרע"י, האג"מ, החזו"א ועוד. הרעיון כפול, כפי שכתב המסל"ש, הן עצם הנגיעה של הקרבה היא איסור. והן החשש שהיא תביא לאיסור כרת בביאה.