האם מותר לשחרר מחבלים להצלת חטופים?
שאלה
שלום לרב. יש פוסקים שטוענים שהעיסקה לשיחרור החטופים היא הכרחית,כי יש לנו ודאי חיי חטופים מול ספק שמא בעתיד ייגרם פיגוע מהמשוחררים.קצת קשה לי עם זה,משום שאני חושב ששיחרור של מחבלים בכזו כמות, יביא לעידוד פיגועים ,כשהם יודעים שבעוד כמה שנים הם ישוחררו. מה דעתו של הרב?
תשובה
באזרחות בעבריינות פלילית, כן. במלחמה לאומית, לא. בכל מצב כמעט במלחמה הספק הקרבי מרובה על הודאי הכניעתי. לו היינו נלחמים רק על הודאי של חיים ודוחים מפניו את הספק של עצמאותנו, רבי עקיבא לא היה נושא כליו של בר כוכבא אלא מנדה אותו ותומך בכניעה לרומא, והצלת הפירורים שנשארו ודאי בחיים טרם המרד. ולא היינו מקימים מדינתנו של ימינו, משום שספק תצליח, וודאי ישנם חיים טרם הכרזתה. ולא היה דוד יורש את ארצנו, משום שהיו נופלים בצבאותיו כעדות הגמרא, ועדיף היה ודאי חיים ללא כיבוש, מספק שימותו חיילים. ושמשון לא היה נהרג במיטוט הארמון, שהרי ודאי היה חי ללא זאת. וכן גדעון, אהוד, דבורה, שמואל, שאול וכל גדולי מערכות ישראל הקדושים של ימי קדם, היו נכנעים מפני הודאי של חיים כעבדי הכנעני והפלישתי, ולא יוצאים למערכה על יישוב ארצנו ותקומת מלכות ישראל והגנת ישראל. כל זה דחוי על הסף, משום שבמצוות הכלל של דיני מלחמת כיבוש א"י והצלת ישראל מיד צר, אין מקום לחשבון האישי של ספק וודאי, אלא השיקול היחיד הוא מה יביא להכרעת המערכה עד רידתה. אנו נקראים לעמול בדיני מלחמה ומלכים, ולהפסיק להביט בפריזמה של דיני פרט על הלכות הכלל. ישנה סוגה שלימה בהלכה של הלכות הכלל, ודיניה מיוחדים לה. רובם מדאורייתא. יש לצאת מן הגלות, ברוח ולא רק בחומר. הלכתית יש להחריב את עזה ועריה עד היסוד, ולנסות להושיע את השבויים על ידי המלחמה עצמה. לא על ידי שחרור מחבלים או הפסקת המלחמה. "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי. וידר ישראל נדר לד' ויאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם. וישמע ד' בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה".