כיצד לנהוג ולהתפלל במצב רפואי קריטי?
שאלה
שלום הרב, ביום חמישי הביאו לאמא שלי טיפול של כימו מיום חמישי הרופאים מנסים לבצע ביופסיה (ניתוח קטן במוח להוצאת חלק ממנו למטרת מחקר/הבנה של משהו שלא ראו עד כה) היו הרבה התלבטויות האם כדאי או לא כדאי לבצע בגלל הסיכון הכרוך היום ב630 בבוקר במהלך ניסיון להביא אותה לעבר חדר הניתוח בפעם השלישית לאחר שכל פעם לא צלח בגלל שלאמא נעצר הנשימה/ ירד הלחץ דם ובכללי סיבוכים בכל פעם שניסו לקחת אותה לשם. היום ב6 וחצי בבוקר היה לה סיבוך בנשימה והיא איבדה לגמרי נשימה / דופק ולחץ דם ביצעו החייאה וכרגע היא מורדמת ומונשמת תחת טיפול כבד לפי מה שאנחנו מבינים היא ככל הנראה חוותה מוות קליני וחזרה אלינו. אשמח לעצתך איך לפעול כרגע, מה לומר לה , מה להתפלל ובכללי הכוונה צריך להמשיך מכאן. תודה מראש.
תשובה
כלפיה- לחבק, לחזק, ולהראות לה את הקיום שלה הקיים בכם ובנכדים שלה. כלפי ד'- להתפלל עליה בברכת רפאנו, לתת צדקה משמעותית ולכוון לרפואתה. לומר תהילים בכוונה. כלפי עצמכם- לחזק אחד את השני בין האחים, ולהביע את הרגשות ביניכם. גם לנכדים, לתת מקום להבעת רגשות, חששות ותקוות. כלפי ההמשך הרפואי- הכלל ההלכתי הוא, שמותר לעשות פעולה יזומה שמסכנת אותה יותר מהמצב שלה בהווה, רק אם יש סיכוי סביר שהפעולה הזו תאריך את ימיה בשנה ומעלה (חיי עולם), ולא בפחות משנה (חיי שעה).